אתיקה


פס"ד  משמעתיים

עורך: עו"ד עמיר אברהמי

 

קובלנה בארבע מערכות

בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנקבל והעמידו על שש שנים במקום לצמיתות. בית המשפט העליון לא התערב ודחה את שני הערעורים

בית הדין המשמעתי המחוזי:

המתלוננים פנו לנקבל בשנת 1992, שהחזיק אצלו בנאמנות את הסכום של 90,460 ₪. הנקבל טען כי מגיעים לו כספים בגין שני הליכים בהם ייצג את המתלונן וכי הוא רשאי לקזז את הסכום, הגם שבמכתבו לב"כ המתלונן הוא הסכים להעביר את הסכום עד   10.10.10. הנקבל היה אמור להגיש תביעה לפי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין ולא עשה כן. הנקבל גם לא הגיש חשבונות ודו"חות. למעשה הנקבל מודה "לא העברתי כסף.. לא העברתי חשבונות". הנקבל הורשע והושעה מהלשכה לצמיתות. [בד"מ 40/11 הרכב: עו"ד נרדה בן צבי, אב"ד; עו"ד זאב דסברג, חב"ד, עו"ד אורית פוגל-פרינץ, חב"ד; ב"כ הלשכה: עו"ד חנן רובינשטיין. הכרעת דין מיום 25.1.2015 גזר דין מיום 9.6.2016]    

בית הדין המשמעתי הארצי

הנקבל ערער על פסק-הדין ועיקר ערעורו היה שעל בית הדין היה להמתין לתוצאות המשפט האזרחי המתנהל בינו לבין המתלונן. בית הדין דוחה את הערעור, שהרי המערער הודה בחלק הארי של העובדות. בית הדין עומד על יחסי האמון שבין עו"ד ללקוחו [עמל"ע 37432-02-13 הנדי נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, פדאור-מחוזי 13 (54) 806]. לא בכדי, נקרא עו"ד "קצין בית המשפט". זו זכות גדולה, אך גם חובה, שאחריות גדולה בצידה. בנוסף. לנקבל 11 הרשעות קודמות בין השנים 2017-2016 שרובן ככולן נסוב סביב אי העברת כספים ללקוחות.

[בד"א 75/16 הרכב: עו"ד בר טל עדי, אב"ד; עו"ד מזיוב אבירם, חב"ד; עו"ד אופיר סטרשנוב, חב"ד; פסק-הדין מיום 6.12.2016]

בית המשפט המחוזי:

הנקבל לא אמר נואש והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דוחה את טענת ההגנה מן הצדק. וקובע כי המערער עושה דין לעצמו בניגוד להצהרות שלו עצמו ונמנע מהשבת הכספים. גם אם המתלונן העיד שהמערער יוכל לקזז מן הכספים המוחזקים בנאמנות סך של 20,000 בגין חוב שכר טרחה, אין הדבר מצדיק עיכובו של חלק הארי של הכסף. השופט דוחה את טענותיו של המערער, אך קובע כי יש להתערב בגזר הדין, אם שוכנע כי העונש סוטה באופן משמעותי מרמת הענישה הסבירה המתחייבת ממכלול נסיבות המקרה. בית המשפט מתחשב בתיק מסוים בו זוכה הנקבל וכן בטענה שלמתלונן חוב כלפיו בסכום העולה במידה ממשית על שיעור הכספים, ויש בכך כדי להרחיק את המקרה ממקרה של שליחת יד בכספי לקוח.

בית המשפט קובע שהעונש לא מידתי ומעמיד את תקופת ההשעיה על שש שנים בלבד.

השופט עודד שחם, עמל"ע 41121-01-17 פסק-הדין מיום 18.5.2017 ב"כ המערער: עו"ד אריאל עטרי, ב"כ המשיב: עו"ד חנן רובינשטיין].

בית המשפט העליון

שני הצדדים הגישו בקשת ערעור לבית המשפט העליון. ועדת האתיקה טענה כי העונש, כפי שהעמידו בית המשפט המחוזי, סוטה לקולה באופן בלתי סביר. מנגד, טענת המשיב כי העונש חריג בחומרתו לנוכח גילו של המשיב {67} והמשמעות שתהיה להשעיה ארוכה על המשך עיסוקו כעורך דין. בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים. רשות ערעור ב"גלגול הרביעי" תינתן אך במקרים חריגים שבחריגים ובמשורה.

השופט מני מזוז, בר"ש 4827/17, פסק-הדין מיום 24.7.2017]

 

  

 

 

הורשע עו"ד שלא עדכן את המתלונן

עו"ד שלא הודיע על העברת הייצוג חטא לתפקידו בכל שלא העביר מסרים, החלטות והודעות מבית המשפט, וכך המתלונן לא ידע עליהן

1.     המתלונן, עו"ד במקצועו, שכר את שירותיו של הנקבל לצורך גביית ארבעה שיקים בסכום כולל של מעל 100,000 ₪. הנקבל הגיש כתב תביעה בסד"מ ושלח למתלונן את העתק התביעה ואישור על תשלום האגרה. מאז לא ענה הנקבל לפניותיו של המתלונן והתביעה נמחקה.

2.     הנקבל טוען כי בסך הכל "עשה טובה" למתלונן, אשר ביקש ממנו לחתום על הקובלנה, וסוכם כי המשך הטיפול יעשה על-ידי המתלונן, לכן לא ביצע פעולה נוספת בתיק. בית הדין קובע כי יחסי עו"ד הסתיימו סמוך ליצירתם כפי שעולה מעדות הנקבל ולכן זוכה הנקבל מעבירה של הפרת חובה ללקוח.

3.     מאידך, היה על הנקבל להעביר מסרים, החלטות והודעות שהוא מקבל מבית המשפט. על הנקבל היתה מוטלת החובה ליידע את בית המשפט שאינו מייצג וזאת על מנת שלא להכשיל את בית המשפט ואף לא את המתלונן, בין אם היה לקוחו ובין לאו. בעצם העובדה שלא הודיע לבית המשפט ולצד שכנגד על הפסקת הייצוג הוא גרם לכך שהמתלונן לא קיבל את המסרים וההחלטות מבית המשפט ישירות.

4.     בהתחשב בכך שהמתלונן חזר בו מהתלונה ושהמעשים נמצאים הרף התחתון הוחלט להשית על הנקבל עונש של נזיפה

 תיק בד"מ 22/16 הכרעת דין מיום 4.5.2017 וגזר דין מיום 16.7.2017

הרכב: עו"ד ניצן שמואלי אב"ד; עו"ד אינגריד הר-אבן, חב"ד;  עו"ד דני נווה, חב"ד

הערה: הקובלנה הוגשה על-ידי ועד האתיקה הארצית.

 

בית המשפט המחוזי אישר את פסקי הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי והארצי

בפנייתו אל המתלונן הוא הוטעה לחשוב כי נפתח תיק הוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי בפסק ארוך ומנומק דוחה את הערעור, אך נותן ארכה של  60 יום לתחילת תקופת ההשעיה 

1.       מושך השיק שילם את הסכום הנקוב שבשיק [600 שח] אך סירב לשלם את ההוצאות. המערער שיגר מכתב לחייב ובראש המכתב נרשם: "תיק הוצל"פ 669/122" ובתחתית המכתב נרשם: "באם לא יוסדר החוב הנ"ל בתוך 5 ימים יבוצע צו ההוצאה ללא התראה נוספת". העבירות המיוחסות למערער הן שתיים: האחת- שליחת מכתב למתלונן ובו הטעה את המתלונן לחשוב כי כבר נפתח תיק הוצאה לפועל ; והשניה- הגשת בקשה לביצוע שטר למרות שהחייב פרע את חובו לפי השטר. על המערער הושתו 12 חודשי השעיה, כולל הפעלת של עונשי השעיה על תנאי.   

2.     המערער ערער על החלטת בית הדין הארצי [ עו"ד גבע אב"ד וחברי בית הדין אורלי גיא ולב ערן אהרון]

כב' השופט יועד הכהן [בפסק דין מנומק היטב המשתרע על פנו 21 עמודים] דוחה את הסבריו של המערער ושואל וכי מי קבע כי הסכום של 250 ₪  הוא הסכום הראוי עובר כתיבת מכתב התראה. בטיעונו להקלה בעונש טען המערער כי במשך 60 שנות עבודתו כעו"ד היו לו 6 הרשעות בלבד. עוד טען כי משרדו מעסיק 5 עובדות המפרנסות את משפחותיהן שנים רבות.

3.     התוצאה היא שבית המשפט מותיר את עונש ההשעיה, רק נותן למערער ארכה של 60 יום להסדיר את עניניו מול עובדי משרדו.

עמל"ע 54149-06016 פסק דין מיום 6.8.2017 השופט יועד הכהן.

המערער טען לעצמו, ב"כ הלשכה: עו"ד חנן רובינשטיין

 

 

 

 

 

הדין המשמעתי חל גם על מתמחה

מתמחה שלא ציית לפסק-דין חלוט שניתן לפני שהחל בהתמחות, אך לא קוים במהלך ההתמחות – נפסק שהדין המשמעתי חל עליו

1. נגד הנקבל, שהיה מתמחה, הוגשה קובלנה לפיה הנקבל לא כיבד פסק-דין שניתן נגדו, בו נפסק כי עליו לשלם למתלונן 190,000 ₪  בגין הסכם לרכישת דירה. סכום אשר שולם רק בשלב מאוחר יותר. מאחר והחוב לא שולם פתחו המוכרים בהליכי גבייה. על יתרת הסכום ואף מונתה כונסת נכסים למכירת הדירה. הנקבל טען כי כל מה שעשה היה בבחינת מימוש זכויותיו המשפטיות, באשר התלונה נסובה על פסד המבוסס על מצג שווא תוך הטעייה.

2. הנקבל טען כי הפרשה התרחשה קודם לתחילת ההתמחות. בית הדין קובע כי לא מדובר במעשה "חד-פעמי" קודם תקופת ההתמחות. המדובר בפסק דין שניתן קודם להתמחות אשר לא בוצע במהלך ההתמחות. אי-כיבוד פסק-דין חלוט עולה כדי מעשה שאינו הולם את כבוד המקצוע [ע"א 4498/95 הועד המחוזי נ' עו"ד דרור רוכברג], אך יש לבחון כל מקרה לגופו. בענייננו לא טען הנקבל כי לא היתה לו אפשרות לקיים את פסק-הדין אלא טען לתרמית. על עו"ד {כמו גם על מתמחה] לקיים פסק-דין חלוט, גם אם סבור באמת ובתמים כי פסק-הדין שגוי. כל טענה שכזו מקומה להתברר בערכאות המשפטיות המתאימות.

3. הנקבל הורשע גם שלא השיב לפניות הלשכה. הקובל ביקש עונש של פסילה להתקבל ללשכה לצמיתות, אך בית הדין פסל את הנקבל כחבר בלשכה לתקופה של 10 חודשים וכן חייב אותו בהוצאות הלשכה בסך 5,000 ₪

תיק בי"ד 49/13 הכרעת דין מיום 8.5.2017  וגזר דין מיום 2.8.2017

הרכב: עו"ד איילת אשל שפון, אב"ד, עו"ד אינה סולטנוביץ, חב"ד עו"ד רפי שפירא, חב"ד

ב"כ הלשכה עו"ד ד"ר משה עליאש 

הערה: פסק-הדין נכתב על-ידי עו"ד רפי שפירא ואליו הצטרף המותב.      

 

ללשכה אין סמכות לבצע פעולות חקירה

זוכו עורכי דין שלא ניאותו לפעולות חקירה של הלשכה, אחד מהנקבלים הורשע עקב השימוש פוגענית כלפי הרשם

1. במסגרת הליכי שטר משכון שנקט נגדו בנק בפני לשכת ההוצאה לפועל בעקבות אי עמידתו בתנאי הלוואה שנטל לשם רכישת הדירה מינה הבנק כונס נכסים שביקש לפעול לפינוי הבית. התיק הסתיים בפשרה בעקבות תשלום שמקורו בחשבון בנק שניהל בנאמנות לטובת צד שלישי. הנקבל התבקש להגיש הבהרות של הצד שלישי האם מסכים להעברת הכספים.

2. הנקבל סירב למלא אחר הוראות הצו השיפוטי,  וביקש לקרוא תיגר על חוקיות הצו וניהל ויכוח עם אותו רשם. ב"כ הקובל ביקש פרטים ביחס לאותו צד שלישי, והנקבלים סרבו בטענה שאין לקובל סמכות להידרש לביצוע פעולות חקירה. אחד הנקבלים הורשע בזילות בית המשפט בהתריסו דברים פוגעניים ברשם. מאידך, הנקבלים זוכו בכך שלא נענו לדרישת ב"כ הקובלת ביחס לזהותו של אותו צד שלישי. אחד הנקבלים זוכה והשני – הורשע. נגזר עליו עונש של נזיפה. 

הכרעת דין מיום 29.12.2016 וגזר דין מיום10.7.2017

הרכב: עו"ד תמר פיינברג, חב"ד, עו"ד מוהנד ג'אברה חב"ד, עו"ד דלית שגב-רוזנצוויג, חב"ד 

ב"כ הקובל: עו"ד חנן רובינשטיין.

 

 

 

 

מצוקה כלכלית אינה מהווה עבירה אתית

זוכה עו"ד שלא שילם חובותיו עקב מצוקה כלכלית

נגד הנקבל הוגשו 2 קובלנות, האחת-בתיק בד"מ נגזר על הנקבל לשלם 2,000 ₪, הנקבל שילם את הסכום של 1,000 ₪ ונותר חייב לשלם סך 1,000 ₪. בתיק השני הוא חויב לשלם הוצאות ללשכת עורכי הדין בסך של 5,000 ₪ ולא שילמם. הנקבל טען כי הדבר נעוץ במצוקה כלכלית שאליה נקלע. הוא מוסיף וטוען כי נפתחו נגדו 48 תיקי הוצאה לפועל. ביחס לקובלנה הראשונה הוא מסביר כי נתן לשליח 4 תשלומים של 500 ₪ והשליח מעל באמונו.

בית הדין מסתמך על ההלכה בעל"ע 4498/95 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' דרור רוכברג, שם נקבע כי אין לראות באי תשלום עבירה אתית. וכי יש לבחון בכל מקרה מהן הנסיבות בעטיין לא שולם החוב והאם יש באי-כיבוד פסק-הדין כדי להצביע על חוסר הגינות ועל חריגה מכללי ההתנהגות. בבד"מ 97/04 פדאור 04 [27] 258, נקבע כי חסרון כיס של עו"ד הנובע ממצוקה כלכלית אליה נקלע בתום לב אינה עולה כדי עבירה אתית. לחיזוק טענתו על מצבו הכלכלי טען כי על ראשו מרחפת פקודת מאסר. הנקבל זוכה.

בד"מ 34/15 ובדמ 39/15 הכרעת דין מיום 20.7.2017.

הרכב: עו"ד עופרי מרדכי [יהונתן] אב"ד, עו"ד גילה גולדמן אינידז'ר, חב"ד, עו"ד יצחק בם, חב"ד  

 

 

לראשונה – הרשעה ללא עונש

בית הדין המשמעתי הארצי אישר את ההרשעה שבהכרעת הדין בשימוש בביטויים פוגעניים, אך התערב בגזר הדין והטיל על הנקבל הרשעה ללא עונש במקום אזהרה.

1 המתלונן [עו"ד במקצועו] הגיש תביעה מנופחת [בתביעה בסך 23,640 ₪ נפסק 3,500 ₪] והשתמש בביטויים פוגעניים "..המדובר במעשה הונאה, מרמה, "עוקץ" והתנהגות נלוזה וחסרת תום הלב". להגנתו יצא הנקבל וכתב "מעשיו הפושעים..." לממש את מעלליו הפליליים......לתאוות הבצע של התובע.., אשר לא חשש מגזילה....בדרך קבלת דבר במירמה! ...ונחשף דווקא הוא בנכלוליותו"

 2. השימוש ביתר הביטויים הנוגעים לגזל, מעללים, מעשה עוקץ מצויים בתחום האפור שבין המותר לאסור, ומכל מקום אינן עומדות בנורמות המובהקות של אמירות פסולות, וכל זאת בהתחשב בנסיבות הענין, ולכן זוכה הנקבל.

3. על הנקבל הוטל עונש של אזהרה והוצאות ללשכה בסך 1,000 ₪.

       בד"מ 20/16הכרעת דין מיום 25.12.2026 וגזר דין מיום 8.2.2017 הרכב: עו"ד יהושע קרמר אב"ד, עו"ד עמיר אברהמי, חב"ד, עו"ד איל ויטנברג חב"ד

4.     הנקבל ערער על פסק-הדין. בית הדין דוחה את הערעור על הכרעת הדין אך מקבל את הערעור על גזר הדין ומטיל על המערער הרשעה ללא עונש. ביה"ד הארצי מקבל את קביעת ביה"ד המחוזי כי ".. שהרי הדברים נכתבו לאחר שיקול דעת, הודפסו על גבי מסמך בכתב, נחתמו והוגשו לבית המשפט, דהיינו: לא מדובר באמירה בעל-פה שנאמרה בהיסח הדעת או בעידנא דריתחא, אלא בדברים שניתן עליהם את הדעת, אפילו נכתבו בנחרצות ובמודעות".

בד"א 20/16 פסק-הדין מיום 13.8.2017 הרכב: עו"ד עודד גבע, אב"ד, עו"ד עידית זמר, חב"ד, עו"ד מיה קורדובה, חב"ד 

 

 

 

 

מעל בכספים והושעה ל- 9 שנים

החזיק כספי נאמנות ולא העבירם ללקוח. לא טען לעונש והושעה רק לתשע שנים

 

הנקבל החזיק בנאמנות סכום של 30,000 $ כדי שהללו ישמשו לפרעון חובות הרובצים על הדירה. הוכח שהנקבל לא שילם את החובות הרובצים על הדירה וגם לא העביר את כספי הנאמנות לידי המתלוננת. בדבר זה מודה גם הנקבל . הנקבל הורשע בעבירות המיוחסות לו.  

כבר נפסק כי: "עורך דין המועל בכספי לקוחו ראוי לו כי לא ימצא מקום בשורות עורכי הדין. עורך דין הינו כרופא מנתח שהנזקק לשירותיו מניח את גופו ואת נפשו בידיו. תום לב, יושר לבב, בור כפיים וניקיון דעת הם מן התכונות המאפיינות – והראוי להן כי תאפיינה – עורכי דין בעיסוקיהם" [על"ע 2934/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל- אביב נ' מרדכי שוגרמן, מאגרים 19.12.05].

הנקבל לא טרח להגיש טיעונים לעונש ולא הונחה תשתית עובדתית של נסיבות לקולא, המאפשרת סטיה ניכרת מרף הענישה החמור וצורפו רק מסמכים רפואיים המעידים שהנקבל אושפז לטיפולים רפואיים.

הנקבל נדון ל – 9 שנים של השעיה בפועל וכן ענישה ע"ת למשך 3 שנים וכן הוצאות הלשכה בסך 10,000 שח ופיצוי למתלוננת בסך 20,000 ₪. בדעת מיעוט סברה חב"ד עו"ד רינה חורי, שכתבה את הכרעת הדין, כי יש להשעות את הנקבל רק ל- 7 שנים

בד"מ 6/10 הכרעת דין מיום 29.5.2016 וגזר דין מיום 7.6.2017

הרכב: עו"ד רינה חורי, אב"ד, עו"ד זאב דסברג, חב"ד, עו"ד ורד קורה שריקי חב"ד ,

ב"כ הקובל: עו"ד אריק בוקטמן .

 

האיום בתביעה אישית אינו קיים כאשר עו"ד מייצג את הקבוצה

התקבל ערעור על גזר דינו של בית הדין המשמעתי ונקבע כי האיום בגדר המותר בהיותו חריג לפניה האסורה.

הנקבל פנה בכתב לצד שכנגד ואיים כי אם לא יחזור מהתביעה שהגיש מרשו יפנו לבית הדין ויגישו תביעה אישית. ומשנודע לו על קיומו של עו"ד, כתב גם אליו שהוא מתכוון לתובעו באופן אישי. לשיטת הקובל, אם נופל דופי בהתנהגות חברו, עליו להגיש את הבקשות המתאימות לבית המשפט ואסור לו לאיים. בית הדין המשמעתי קבע כי פניה לעו"ד היא פניה אסורה, ואילו ברוב דעות הגיע למסקנה שהפניה לצד שכנגד אף היא לא במקום. הרכב: עו"ד שוקי קרמר, עו"ד עמיר אברהמי ועו"ד אייל ויטנברג].

בית הדין המשמעתי הארצי החליט לקבל את הערעור באשר הפניות הן בגדר פניות מקובלות ולגיטימיות והשפה אינה קיצונית או בלתי סבירה או חריגה. אמנם איום בתביעה אישית נגד עו"ד הוא ייחשב בדרך כלל לעבירה אתית, אך מדובר כאן בחריג, עקב היותה של התביעה תובענה ייצוגית, שם הנאמנות היא לטובת כל הקבוצה, ולכן יש מקום תביעה באופן אישי.

בד"א 5/16 פסק-הדין מיום 23.8.2017, הרכב: ד"ר ראול קוט עו"ד אב"ד, עו"ד צפריר נגבי חב"ד, עו"ד רוני קשלס. הערה: פסק-הדין נכתב על-ידי עו"ד צפריר נגבי אליו הצטרפו חברי המותב.

ב"כ המשיבה: עו"ד חנן רובינשטיין

 

אין סוגים שונים של מאמנים

הורשע עו"ד שהעסיק מתמחה מבלי לשלם את שכרו

 

עו"ד העסיק מתמחה מבלי לשלם את שכרו, תחת זאת שילם תשלומים קטנים של מאות ₪. הנקבל ציין כי התייחס למתמחה כאל עובד אלא יותר כמאמן, על מנת להכשירו להיקלט לשורות הלשכה. מפקח מטעם הלשכה שביקר אצל המתמחה התרשם כי ההתמחות נראית תקינה והמתמחה עשה עליו רושם טוב. המאמן החתים את המתמחה כל מסמך בדבר ביטול ההתמחות, אך המתמחה חזר בו מאותו מסמך. הוכח כאלף עדים כי במהלך חמישה וחצי חודשים התמחה המתמחה אצל הנקבל, וזאת מבלי לקבל משכורת של ממש. בית הדין דוחה את טענת הנקבל בדבר הבחנה בין סוגים שונים של מאמן – מאמן שהוא מעסיק לעומת רק מאמן. הנקבל הסביר למתמחה כי לא יוכל לשלם את שכרו.  

הנקבל הורשע ונדון ל- 6 חודשי השעיה על תנאי לתקופה של שלש שנים הוצאות הלשכה בסך 2,000 ₪

תיק בשמ 14/15 הכרעת דין מיון21.5.2017 וגזר דין מיום 12.9.2017

הרכב: עו"ד אריאל דרייפוס, אב"ד חלי לסר חב"ד מונעם תאבת חב"ד

ב"כ הלשכה: עו"ד ערן זוהר

פסקי דין משמעתיים- גליון111-אוק17