חדלות פירעון- "תאונה כלכלית" טעונת שיקום? - לשכת עורכי הדין ירושלים

עשוי לעניין אותך בנוסף :

חדלות פירעון- “תאונה כלכלית” טעונת שיקום?

Financial Analyst

עו”ד לילך סנג’רו על תובנות חדשות בנושא חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – התשע”ח-2018-מראייה של פגם מוסרי לתובנה של צורך בשיקום כלכלי   

השתלמויות עומק במחוז מעוררות למחשבה ומביאות עימן תובנות של תפישות חדשות בעולם המשפטי שלנו. נטלתי חלק בהשתלמות כזאת במחוז ירושלים ואני מביאה כאן בתמצית עיקרי דברים בנושא שיש לו לא אחת גם היבט אנושי כאוב מעבר לסעיפי חוק ולמספרים.  

לקיחת אשראי הפכה להיות חלק בלתי נפרד מפעולתן של חברות ושל יחידים במטרה לממן עסקאות שונות בתשלומים, לרכוש מוצרים, משכנתה לצורך קניית בית מגורים. חדלות הפירעון נוצרת כאשר משאביו של נוטל האשראי אינם מספקים לכיסוי חובותיו וההתחייבויות שנטל .

הליכי הפירוק, עד לאישור החוק החדש, התקיימו בבתי המשפט המחוזיים. מדובר על כ- 16,000 תיקים של יחידים שנפתחים בשנה, לעומת 500 תיקי חדלות פירעון של חברות. דבר היוצר עומס בבימ”ש.

פעמים רבות אין צורך לנהל הליכים אלו בבימ”ש מחוזי שכן מדובר במקרים קלים ולא מסובכים. החוק החדש מעביר את הטיפול בחדלות פירעון של יחידים לבימ”ש שלום וכן מעניק לו סמכות של בימ”ש למשפחה במקרה בו יש צורך בפירוק שיתוף.

ריבוי מספר פושטי הרגל הוא תופעה בינ”ל, עקב אשראי צרכני. כל מקום שיש אשראי- יש כשל אשראי. לא בהכרח כשל אשראי מצריך הליך משפטי שכן במקרים רבים מדובר באנשים ממצב סוציואקונומי נמוך וכל שניתן לעשות הוא לממש את הנכסים שברשותם לכיסוי החובות.

במקרה בו חייב מבקש פשיטת רגל: לא ייראו עוד את ההליך כהליך שיפוטי, אלא הליך מנהלי בפני הכנ”ר : בודקים את מצבו הכלכלי של פושט הרגל וכיצד יוכל לפרוע את חובותיו.

מצב של חדלות פירעון מערב בתוכו גורמים רבים ומעלה שאלות כלכליות וערכיות מורכבות תוך קביעת הסדרי נושים שיאזנו בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך זה: החייב, הנושים, והציבור.

מטרת דיני חדלות הפירעון היא ליצור תמריצים שיעזרו לחייבים להסדיר במוקדם, ככל שניתן, את חובותיהם ולפתוח דף חדש בחייהם וכן להוריד אתה העומס בבתי המשפט המחוזיים.

מטרות חוק חדלות פירעון הטומנות בחובן שיקום חייבים, התאמה לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים, מתן והקניית וודאות לשוק, לא השיגו את מטרתן בחקיקה הקיימת שקדמה לחוק החדש, המבוססת על פקודות מנדטוריות ארכאיות שאינן מתאימות למשטר משפט המודרני הקיים: פקודת פשיטת הרגל {נוסח חדש}, התש”ם-1980, פקודת החברות {נוסח חדש}, התשל”ג-1983.

דיני חדלות הפירעון התבססו בעבר על הנחה שגויה שאי תשלום החוב ע”י החייב מבטא “פגם מוסרי בהתנהלות החייב”. הנחה זו אינה יכולה להתקיים בעידן בו השימוש באשראי צרכני נעשה באופן תדיר ונתפס כלגיטימי לאור השימוש הנכבד שנעשה בו במשק. לפיכך, יש לראות את הכישלון ביכולת לפרוע חוב אשראי כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את דיני חדלות הפירעון לתפיסה עדכנית זו.

חוק חדלות פירעון מכניס שינוי: “מצב כלכלי בו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדיו”. החוק בחר במבחן של יכולת עמידה בתשלומים – פירעון מסחרי. אם זונחים את המבחן המאזני, מצב זה מוביל לפגיעה קשה בנושים ואף להעדפת נושים. כאשר נושים בטווח הרחוק יותר יעמדו בפני שוקת שבורה.

כמובן שייתכנו מצבים בהם חדלות פירעון של חייבים נובעת ישירות מהתנהלות פסולה וניצול לרעה של הליכים אלו. לשם כן מוצעים בחוק החדש כלי אכיפה חדשניים שיתנו מענה למקרים אלו. עפ”י סעיף 9ב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: רק במקרה של העדפת מרמה או הברחת נכסים, נושה עתידי יוכל לפנות בבקשת פירוק לבימ”ש.

לעניין חדלות פירעון של חברות, במהלך השנים נעשו תיקונים בחוק החברות, אך התיקונים הינם נקודתיים בלבד. חלק מהתיקונים נעשו באמצעות הסדרים שיפוטיים שאינם מתאימים כלל להסדרה רצויה של תחום חדלות הפירעון.

כיום מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק לאחד את כל החקיקה לקודקס אחד בתחום חדלות פירעון, ליצור הרמניה בין החקיקה, להוסיף פסיקה רלוונטית בהתאם לשינויים חדשים שנכנסים.

גם דיני חדלות פירעון בינ”ל יכנסו לקודקס, במקרים בהם יש חברה בישראל ולה סניפים בחו”ל, ישראל תצטרך לתת את הדין גם בעניין זה.

פתיחת הליך של חדלות פירעון לחברה – ביהמ”ש יחליט לאחר שקבע כי החברה היא חדלת פירעון, אם לתת צו פירוק או צו שיקום. כאשר לא ברור בשלב הראשון לגבי ההליך הראוי , יוכל ביהמ”ש להמשיך בהפעלת החברה ולבקש מהנאמן דו”ח לגבי מצבה הכלכלי שבהתאם לו יורה לנאמן לפעול לשיקום או פירוק.

בחוק החדש לא ייפתח הליך בבקשת הבראה או פירוק אלא כבקשה של חדלות פירעון וביהמ”ש יחליט, לאחר שמיעת עדויות לאן ההליך ימשיך. הנאמן גם יכול להמליץ לביהמ”ש מה ההליך שראוי לנקוט בו.

 

לחוק חדלות הפירעון החדש שלוש מטרות:

א.    שיקומו הכלכלי של החייב- מטרה זו נועדה לשרת את טובת הנושים בד בבד עם מימוש תכליות רחבות יותר, תועלת למשק ולכלכלה ומקדמת ערכים חברתיים נוספים. לדוגמא: שיקום חברת “מגה” עזר לשמר מקומות עבודה של עובדים רבים ולהמשיך לספק מקור פרנסה לספקי החברה ובכך מביא תועלת רבה לחברה ועדיף על הליך פירוק.

החוק החדש מציב את שיקומו הכלכלי של החייב, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. לו זו בלבד, החוק אף מצייד את החייב בכלים פרקטיים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון בין היתר, ע”י הכשרה כלכלית.

ב.     מטרה שנייה של החוק- הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים ע”י השאת ערך נכסי החייב והקטנה, ככל שניתן את הפגיעה בנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון. ההסדרים הקבועים בדין הקודם מיושנים ואינם יכולים לתת מענה למציאות הכלכלית המודרנית.

ג.      מטרה שלישית: הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי המורכב בהליכי חדלות פירעון.

ניהולי הליכי פשיטת רגל בכונס הנכסים הרשמי

על מנת לקצר את ההליכים הבירוקרטיים, הליכי פשיטת הרגל של יחידים ינוהלו בכנ”ר כהליך מנהלי, למעט במקרים של סכסוכים בהם ההליך יועבר לדיון בבימ”ש להכריע במחלוקת הספציפית. לאחר קבלת החלטה שיפוטית, יוחזר ההליך לכנ”ר במקרים להלן:

1.     במצב בו נושה מבקש פשיטת רגל נגד חייב- מדובר בסכסוך, ההליך יועבר לבימ”ש שיכריע אלא אם כן קיים סכסוך. לאחר מכן ההליך יוחזר לכנ”ר.

2.     קביעת הסדר תשלומים לחייב. החלטה שיפוטית נוספת: משך הזמן בו יהיה החייב בהליך פשיטת רגל והמועד בו יוכל לפרוע את חובו לנושים.

3.     סכסוך בעניין מקרקעין ורכוש.

החוק החדש מפצל את הפורום המרוכז שעד כה היה בימ”ש מחוזי, ל-4 פורומים : הוצל”פ, שלום, מחוזי, כנ”ר.

הלקוח של הכנ”ר היה עד כה בתי המשפט, לפי החוק החדש- הציבור יהיה הלקוח.

חלוקת הנכסים בין הנושים עפ”י החוק החדש

כל נושה רוצה למשוך לכיוון שלו ולקבל את הסכום המרבי. לפיכך, בחוק החדש נוספו 2 קטגוריות: 1. ריבית שהוספה להליך 2.חובות ניכויים.

1.     ריביות לנושים המובטחים: החוק מבחין בין 2 תקופות: ריבית שנצברה לפני ההליך, וריבית שנצברה אחרי ההליך- נושה יוכל להיפרע רק את הריבית ההסכמית. גם נושה המובטח מוגבל לסעיף 134 לפקודת פשיטת הרגל.

הוצאות שהוצאות במהלך ההליך: הוצאות נאמן, שכר הנאמן, הוצאות לביצוע ההליך, אשראי חדש.

2.     דין קדימה: החוק החדש מבטל את דין הקדימה, למעט : חובות ניכויים משכר העובדים לביטוח לאומי ומס הכנסה, חוב מזונות לביטוח לאומי.

הרציונל בחוק: גמלת המל”ל מגינה עליהם ולכן אין צורך להגן עליהם בדין קדימה, שכן מי שנהנה ממנו בסופו של דבר, הוא המל”ל.

החוק החדש אינו מגביל את המל”ל להיפרע מחובות  ניכויים שנוצרו לפני פשיטת הרגל. לפני אישור החוק ההגבלה היתה לשנה.

 

מדובר בחובות שנוצרו כתוצאה מכך שעסקים נקלעו למשבר ובפעמים רבות לא יכלו לשלם משכורות או אפילו לא דיווחו לרשויות.

 שומות: אם המעביד לא מדווח- מס הכנסה נותן אישור לפי מיטב השפיטה.

החסר בחוק החדש: התייחסות לחובות אבודים לספקים- ספקים ניגשים למע”מ לקבל את חובם ומע”מ מחזיר את הכסף לספקים. לאר מכן נעשית פניה נוספת ע”י  מע”מ שפונה לנאמן שיחזיר לו את הכספים שהשיב לספקים.

חובות דחויים: מצב של תשלומים עונשיים: הרציונאל : לא רוצים שהנושים של החברה יספגו את הסנקציות של החברה ולכן העבירו אותם לסוף החוב. קבעו כי לא ניתן לקבל הפטר מחוב כזה.

החידוש העיקרי בחוק חדלות הפירעון הוא נקודת פתיחה משותפת להליכי שיקום והליכי פירוק.

אם מסתכלים על מטרות החוק הן ביצירת מסגרת חקיקתית אחת החל גם על יחידים וגם על חברות.

 

עקרון ההגנה ההולמת

הגדרת הגנה הולמת המצויה בדין הקיים בסעיף 350א לחוק החברות, המעניקה לבית המשפט גמישות רבה יותר בקביעת המועד הקובע לחישוב ערך הבטוחה. הגמישות נועדה לתת מענה למקרים בהם יקבע בית המשפט כי יהיה זה מוצדק יותר לקבוע מנגנון אחר לחישוב ערך החוב המובטח. הצעת החוק מצמצמת גמישות זו. זאת כחלק מהמגמה הכללית שבהצעת החוק, להגביר את פשטות וודאות ההליך, גם במחיר פגיעה מסוימת בהתאמה למקרי קצה ייחודיים.

החוק החדש מחדד מספר נושאים:

הנושא הראשון אותו מחדד החוק הוא לעניין חישוב ערך הבטוחה, דהיינו הערך שלגביו זכאי הנושה המובטח להגנה. לעניין זה מבהיר החוק כי שווי זה יהיה “שווי פירוק”, כלומר השווי שהיה מתקבל במסגרת הליכי פירוק של החייב. שווי הפירוק נמוך משוויו של הנכס כאשר הוא נמכר במהלך העסקים הרגיל או כחלק מעסק חי.

ההגנה הולמת היא הדרך בה מגן הדין על הנושה המובטח על כך שנמנע ממנו לממש את בטוחתו. לכן, על ההגנה לה הוא זכאי לדמות את התוצאה שהייתה מתקבלת אם אכן היה הנושה מממש את בטוחתו. מכיוון שאם הנושה היה מממש את בטוחתו לא ניתן היה להמשיך בהליכי השיקום של החייב והוא היה עובר להליכי פירוק, יש לקבוע את שווי ההגנה בהתאם לערך שהיה מקבל הנושה במסגרת הליכי הפירוק.

הנושא השני אותו מחדד החוק הוא לעניין חישוב מועד ערך הבטוחה. החוק מבקש לקבוע כי מועד חישוב ערך הבטוחה הוא המועד שבו נבחנת טענת ההגנה ההולמת ושבו בית המשפט היה מורה על פירוק התאגיד או הפסקת פעילות עסקו של החייב אם היה מתברר כי אין אפשרות להעניק לנושה את ההגנה ההולמת. זאת כחלק מהתפיסה ולפיה על ההגנה ההולמת לדמות את התוצאה שהייתה מתקבלת אם הנושה המובטח היה מממש את בטוחתו.

הנושא השלישי אותו מחדד החוק החדש הוא כי הגדרת הגנה הולמת חלה גם בכל הנוגע לנושים בעלי זכות עיכבון. חידוד זה נדרש לאור הוראת סעיף 232 לפיה מעמדו של בעל זכות עיכבון יהיה דומה לזה של בעל שעבוד.

מטרת החוק החדש: שיקום החייבים תוך צמצום שק”ד הרחב של בימ”ש:

סעיף 2 לחוק החדש מדבר על שיקום כלכלי : “חדלות פירעון היא מצב כלכלי של חייב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.”

סעיף 3 מדבר על התוצאה המשפטית: “הכריז בית המשפט או הכונס הרשמי, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון (בחוק זה – צו חדלות פירעון), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה .”

הטכניקה בחוק החדש: הגשת בקשה שתקבע לא לפי כותרתה אלא לפי שק”ד של ביהמ”ש שייקבע להיכן לנתב אותה: שיקום או פירוק.

מבחן מאזני: בוחן את סך נכסי החייב מול סך התחייבויותיו. יתרון המבחן המאזני על התזרימי הוא שהמאזני נותן תמונה רחבה. המבחן התזרימי מבחן קשה שכן מראה מצב של חייב במצב מסויים מבלי להתחשב בעובדה כי ממתינות לו המחאות שאמורות להיפרע ואז הגירעון יוקטן משמעותית.