מיחשוב, בקרת עומק, שאיבת נתונים מקוונת – השגת שקיפות - לשכת עורכי הדין ירושלים

עשוי לעניין אותך בנוסף :

מיחשוב, בקרת עומק, שאיבת נתונים מקוונת – השגת שקיפות

Financial Analyst
עו”ד אביטל שרייבר על החזון והמימוש בפועל ברישום עמותות ואישור ניהול תקין תוך הרמת מסך מעל פעילותן של עמותות בדרך שתעודד תרומה והתנדבות – ככל שהעמותה נאמנה וצמודה ליעדה המוצהר.


טליה דוד, חיים שיבי

בת 46, גרה בירושלים. בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני בספרות כללית מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני במשפט בינלאומי מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו. עובדת ביחידת רשם העמותות מאז שנת 2002, משמשת כסגנית ראש רשות התאגידים (מלכ”רים), ומנהלת יחידת רשם העמותות וההקדשות מאז שנת 2007.

הראיון עם אביטל שרייבר המובילה צוות של כ-50 עובדים מתקיים בחדר הישיבות של רשות התאגידים בקומה ה-12 של מגדל משרדים ברחוב ירמיהו – ועל פי ההתרשמות הראשונית בדרך לשם – מצבת כח האדם אינה מצומקת. אך השיחה עם עו”ד שרייבר מחזקת רושם נוסף: מאמץ נמשך ושיטתי להתייעל באמצעות רתימת טכנולוגיה חדישה לשרות המגזר השלישי – ועורכי דין המייצגים עמותות ללא כוונת רווח.

עו”ד חיים שיבי: בין הרצון להעצים את המגזר השלישי- כח אזרחי עולה ומשפיע – לבין הרצון לוודא כי כל שקל שנתרם לעמותה מגיע לייעודו המוצהר, כיצד נוצר מסלול שאינו עמוס טפסים ואגרות אך הוא אכן מקיים בקרה יעילה להשגת ניהול תקין. על פי דיווח אחרון של מבקר המדינה – יש עדיין לא מעט לתקן במערכת שנועדה לוודא ניהול תקין של עמותות. היעדר בקרות עומק. רשימה ארוכה של עמותות שלא שילמו אגרות.

עו”ד שרייבר: אכן קיים צורך באיזון. לאפשר למגזר השלישי החשוב לדמוקרטיה הישראלית לפעול בדרך מיטבית לבין הצורך לפקח עליו מאחר והוא מנהל כספי ציבור רבים. אנחנו אכן מנסים עד כמה שניתן להפחית הליכים ביורוקרטיים בתאום עם רשות המיסים והחשב הכללי – מהלך בין-משרדי. מהלך ביוזמת היועצת המשפטית של רשות התאגידים, עו”ד גלי גרוס, שהחל בהאחדת טפסים ומסמכים שיש להגיש לשלושת הרשויות. דו”ח על כך בהובלת משרד ראש הממשלה אמור לצאת לאור בחודשים הקרובים. יצרנו האחדה של למעלה מ-20 דרישות לנתונים ודיווח. כל זאת עם שינויים טכנולוגיים ברקע במהלך שיגיע למימוש ב-2019 – מסירת דיווח מקוון שאנחנו נעביר לרשות המיסים ולחשב הכללי.

שמחנו על ביקורת המבקר. אנחנו גוף העוסק בביקורת. מעריכים את המאמץ המציף נקודות לתיקון על ידי גורם מבחוץ כאשר לא תמיד הן נראות מתוך העשייה. תהליך התיקון כולל מערכת מיחשוב חדשה והחלפת זאת שהוקמה ב-2002. תהליך מיחשוב מתקדם יאפשר לאתר עמותות בעייתיות באמצעות הצלבת נתונים ולקבל מיקוד נתונים בדרך מקוונת ולא על נייר.

שיבי: ואם נחזור לצד השני של הסוגיה – הסרת לוט מעל המצג החיצוני של עמותה. אתם ממתינים לתלונה? יוזמים בקרה בלעדיה?

עו”ד שרייבר: מתקבלות בין 800 לבין אלף תלונות על עמותות בכל שנה. הן מהציבור הרחב והן מן המערכת הממלכתית. כל תלונה נבדקת ולא רק במה שהמתלונן ציין אלא במכלול העולה ממנו. בנוסף אנו יוזמים כ-100 ביקורות עומק בשנה ולאו דווקא ממידע חיצוני אלא בעקבות מסמכים שהוגשו על ידי העמותות.

בעקבות סמכות חוקית חדשה שניתנה לנו אנו מבצעים גם ביקורות שטח. עובדים שלנו הוסמכו כמפקחים והם מגיעים למשרדי העמותות ובודקים את הטעון בדיקה שאינו נראה על פני המסמכים שהוגשו.

שיבי: בעקבות הניסיון המשמעותי שנרכש לאורך השנים – עצתך לעורכי הדין הפועלים בתחום רישום עמותות?

עו”ד שרייבר: ראשית, בשלב ההקמה, חשוב מאד לשים לב לדרך בה מגדירים את מטרות העמותה. מדוע קמה. מה כוונתה להשיג. חשוב מאד להעריך מאד מה יהיו המקורות הצפויים של תקציב העמותה. אם יש כוונה לפנות לתורמים חשוב מאד לשים לב לדרישות רשות המיסים כדי לקבל אישור לפי סעיף 46 לאחר הקמת העמותה. חשוב לשים לב לכך שמן השנה הראשונה לפעילות העמותה יש צורך במסירת דיווחים לרשם. חשוב להראות פעילות מתחילת הדרך. שכן, אישור ניהול תקין מרשם העמותות ניתן רק אחרי שנתיים של פעילות. על העמותה לתעד את פעילותה כדי שתוכל לקבל את האישור בתום השנתיים הראשונות – ולזכות בתמיכה מן הרשויות. תורמים דורשים לא אחת לראות אישור כזה לפני ביצוע התרומה. גם הקצאות קרקע נבדקות לאור קיומו של אישור.

עו”ד טליה דוד: את מגדירה את רשם העמותות כגוף רגולטורי או אכיפתי או גם וגם? מה הייחוד של תפקידכם במערכת הרחבה שבה אתם פועלים?

עו”ד שרייבר: תפקיד מהותי: להבטיח כי כספי ציבור המגיעים לעמותות יגיעו למטרתם. שלא תבוצע “חלוקת רווחים” בתוך העמותה. כדי להבטיח זאת הבסיס הוא שקיפות. לכן אנו עומדים על הגשת מסמכים בהתאם לחוק. לכן, עם מובילים במגזר השלישי, יזמנו הקמת אתר המציג חלק משמעותי מן המסמכים המוגשים לנו. פתוח לעיון הציבור וללא עלות – אתר גיידסטאר. הגולש באתר המשודרג הזה יכול לראות מה התמיכות שהעמותה קיבלה מן הממשלה. יכול לבדוק כמה עמותות עם אישור ניהול תקין פועלות בעיר זאת או אחרת בתחום שמעניין אותו.

שקיפות מאפשרת לציבור לשתף במידע על עמותות שמתנהלות בדרך לא תקינה. מה מבשרת העמותה על עצמה. מה בפועל קורה מידיעת הגולש. כך ניתן למקד פיקוח על עמותה שאינה צמודה למטרותיה המוצהרות.

שיבי: כאשר תורם מבקש לתרום סכום משמעותי הוא אינו רוצה בהכרח גם בשקיפות לעיני האח הגדול או הציבור הרחב. עד כמה מכובדת השאיפה לפרטיות ולחיסיון ועד כמה היא עומדת בסתירה לאינטרס הציבורי ולזה שלכם – להרים מסך ולהגיע לשקיפות מירבית. סוגייה זאת קשורה גם לקרב הפוליטי בסוגיית חשיפת ו/או עצירת תרומות המגיעות מחוץ לגבולות המדינה. התערבות זרה? ואולי בתרחיש חמור עוד יותר- תרומה שמקורותיה תומכי טרור?

עו”ד שרייבר: זאת אכן סוגיה המצויה בדיון ציבורי משמעותי. לגבי תרומות מיישות מדינית זרה – שם הרציונל לחשיפה הוא לראות מי המדינה המנסה להשפיע על מדיניות ישראל. כאשר מדובר במדינה זרה אין צורך בפרטיות. השקיפות אף מקבלת חשיבות גבוהה יותר. לגבי תורמים פרטיים: תורם פרטי או תאגיד? תאגיד אינו זכאי לפרטיות. הגישה שלנו לגבי תורם פרטי המבקש חיסיון מהצגת שם – היא גישה גמישה וקשובה. אנו מכבדים בקשה של תורם פרטי ולרוב נאשר אותה.

הדיון הציבורי והפרלמנטרי מתייחס לשינוי הרף שמעליו חייבים לחשוף שם תורם. היום הרף הוא 20 אלף ₪. הצענו להעלות אותו ל-150 אלף ₪. זאת לאחר שפנינו לציבור העמותות וקיבלנו מהן התייחסות לפיה הרף של 20 אלף ש”ח פוגע ביכולת לגייס תרומות. מאידך עלתה טענה שרף גבוה פוגע בשקיפות. במדינות רבות במערב אין חשיפה לציבור של שמות תורמים אלא אם באה דרישה יזומה לחשוף שם. בישראל הרגישות גבוהה יותר והכנסת היא שתכריע מה יהיה הרף שמעליו קיימת חובת דיווח של שם התורם.

שיבי: ואם אנו עוסקים בפרטיות – מה הנימוק להרמת מסך גם מעל חמשת בעלי המשכורות הגבוהות בכל עמותה.

עו”ד שרייבר: גם זהו חלק ממערכת של איזונים שמורה החוק לגבי תיק העמותה הפתוח לעיון הציבור – גובה השכר של הצוות המוביל אך ללא השמות הפרטיים של העובדים. נחזור לליבת חוק העמותות: הן לא קמו כדי לחלק רווחים וחשוב לוודא שהכספים שנתרמים אינם נשאבים לתשלומי שכר גבוה. ללא דיווח כזה לא יינתן אישור שנתי על ניהול תקין.

שימו לב לכך שמרבית התורמים לעמותות הם תורמים מן השורה בסכומים קטנים ולהם אין יכולת בדיקה מעמיקה לוודא כיצד משתמשת העמותה בכספים שנתרמים לה. תפקידנו הוא בשרות מוסדות המדינה – ובשרות התורם הזכאי לדעת כי נעשה שימוש ראוי בכספים שתרם.

שיבי: לאחר שנים רבות של שירות במערכת כיצד פועל עידן המיחשוב בשרותכם. ניסיתי להיכנס ולגלוש באתרכם לשליפת תיק עמותה. לא מסלול נגיש מאד. והרי התורם הזה הקטן מן השורה שואף להשוות נתונים לפני קבלת החלטה סופית למי מן העמותות בתחום החשוב לו – יעניק את תרומתו. אגב – ניסיתי גם טכנולוגיה ישנה – לקבל מענה טלפוני. אחרי 5 אין עם מי לדבר.

עו”ד שרייבר: לגבי נתונים על עמותה נסה גם בגיידסאטר. אמנם לא כל התיק על נתוניו – אך מידע רב. אתה יכול לקבל שם דיווחים כספיים שעמותות מסרו לנו – ללא עלות. ממשיכים לשפר את הנגישות. אגף מערכות מידע של משרד המשפטים בתמונה ואנחנו מובילים מיזם עם ועדה מייעצת שבה יושבים רבים וטובים מן המגזר השלישי והציבורי. אייל גלובוס ראש רשות התאגידים ודורון אבני מבכירי גוגל פועלים לשם כך בוועדה זאת. לגבי המסלול באתר שלנו – הוא נגיש וניתן לקבל מידע על עמותה בכמה דרכים. אפשר גם לראות את כל התיק באמצעות הזמנת תיק עם תשלום אגרה של 33 שקלים שהופחתה מסכום גבוה יותר ממש בימים אלה – ולשלם דרך שרת התשלומים הממשלתי. תוך שעה, כל מסמכי התיק מגיעים למייל. המסלול הזה שנפתח לפני שנתיים גרם לעלייה משמעותית מאד של תיקים המוזמנים לעיון במלואם.

דוד: לסיכום- מה החזון שלכם?

עו”ד שרייבר: שאלה מצוינת. לחזק את המגזר השלישי. לחזק את אמון הציבור בו. להטמיע את הביטחון בציבור שיש מי שפוקח עין ושומר על הכספים שלו. לעודד בכך תרומות והתנדבות כדי להביא לפריחה של המגזר השלישי.