בית הדין המשמעתי נמנה על מוסדות לשכת עורכי הדין בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין.

בבית הדין המשמעתי מכהנים כ-45 חברים וחברות שנבחרו על ידי ועדת המינויים לכהונה בת 4 שנים. בראשות הרכב ועדת המינויים שופט/ת בדימוס והיא כוללת שני חברי לשכה מן השירות הציבורי שממנה שר המשפטים, שני חברים שממנה המועצה הארצית ושני חברים שממנה הוועד המרכזי או הוועד המחוזי הרלוונטי.

בהתאם להוראות החוק, במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי כל מרות אחרת זולת מרותו של הדין.

דייני בית הדין הינם עורכי דין ועורכות דין שנבחרו על ידי ועדת המינויים ואשר עושים עבודתם בהתנדבות ומשקיעים ממרצם ומזמנם במסגרת דיוני בית הדין וכתיבת החלטותיו.

 בראש בית הדין מכהנים חמשת חברי הנשיאות, יושב ראש הנשיאות וארבעה סגנים אשר נבחרו על ידי חברי בית הדין לשמש בתפקידם זה. נשיאות בית הדין אחראית על ניהול בית הדין והמזכירות, מינוי הרכבים אשר ידונו בהליכים השונים ועוד.

לבית הדין מוגשות קובלנות, בקשות להשעיה זמנית (בנסיבות בהן עורך דין מואשם או מורשע בבית משפט בשל עבירה פלילית ובנסיבות העניין יש בעבירה משום קלון) ובקשות להטלת עונש  (בנסיבות בהן עורך הדין הורשע בפסק דין סופי בשל עבירה פלילית ובנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון).

דיון משמעתי מתקיים בפני הרכב של שלושה חברי/חברות בית דין, כאשר בראש ההרכב מכהן אב בית הדין האחראי על ניהול הדיון והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר בישיבות בית הדין. כמו כן במהלך דיוני בית הדין מנוהל פרוטוקול של הדיון והמסמכים שהוגשו במהלך הדיון אשר התקבלו על ידי בית הדין, מצורפים לפרוטוקול ומהווים חלק ממנו.

לצד הדיונים המשמעתיים המתנהלים בהתאם למתכונת ולסדר הקבועים בסדרי הדין, יתכנו מקרים בהם יסבור בית הדין, שהנסיבות המתוארות בקובלנה ספציפית, מאפשרות לכאורה בירור מהיר ויעיל של כתב הקובלנה ללא צורך בשמיעת עדים או בהכרעה בטענות משפטיות ועובדתיות. במקרה כזה בית הדין יוכל לשקול לזמן את הצדדים לדיון מקדמי. דיון זה יקוים בפני הרכב מיוחד (שלא ידון בתיק בהמשך, כמוסבר להלן). קיומו של הדיון המקדמי מותנה בהסכמת הצדדים. בדיון מקדמי זה יבדוק בית הדין האם הצדדים יכולים להגיע להסכמות שיביאו לסיום ההליכים (לרבות במסגרת עסקת טיעון) ללא צורך בקיום דיון מלא. ההליכים בפני בית הדין בדיון המקדמי חסויים. מידע, פרטים ומסמכים שנמסרו או הוצגו בדיון המקדמי בפני ההרכב המיוחד, למעט התשובה לכתב הקובלנה על נספחיה ובקשות נוספות שהוגשו על ידי הנקבל, מוצאים מהתיק בסוף הדיון המקדמי. יודגש: זימון לדיון מקדמי יבוטל ו/או דיון מקדמי שהחל יופסק, תוך העברת התיק להרכב, אם סבר בית הדין לפי שיקול דעתו המלא שלא יהיה בדיון המקדמי כדי לקדם בירור מהיר ויעיל של כתב הקובלנה. בית הדין יוכל לקבל החלטתו בין היתר לנוכח התנהלות הצדדים, העדר שיתוף פעולה, אי התייצבות לדיון מקדמי, וכן משיקולים מנהליים שאינם נוגעים לצדדים. הפסקת הדיון המקדמי – או ביטולו – לא תגרע מזכויותיהם הדיוניות או האחרות של הצדדים.   

יובהר קיומו של דיון מקדמי אינו משחרר את הנקבל מלהגיש תגובה בכתב לקובלנה והכל בהתאם להוראות הדין והחלטות בית הדין המשמעתי.

ההליכים בבית הדין מתנהלים בין היתר לפי חוק לשכת עורכי הדין, כללי האתיקה וסדרי דין שנקבעו בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2005. לאחר ניהול ההליך המשמעתי לרבות שמיעת הטענות ובחינת הראיות, מחליט הרכב בית הדין האם יש מקום לזכות את הנאשם או שיש מקום להרשיעו. באם הורשע עורך הדין, ייקבע עונשו בהתאם לעונשים הקבועים בסעיף 68 לחוק הלשכה. לבית הדין סמכות להטיל עונש של אזהרה או נזיפה, לשלול רישיון לתקופה קצובה ואף להורות על הוצאת עורך דין משורות הלשכה. כמו-כן מוסמך בית הדין להטיל על נאשם שהורשע בעבירת משמעת קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 ש"ח חדשים לכל עבירה.

יצוין כי לבית הדין המשמעתי סמכויות נוספות וביניהן: חיוב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות למדינה, ללשכה ולמתלונן; הרשעת נאשם אך ללא הטלת עונש; חיוב נאשם בתשלום פיצויים למתלונן בסכום שלא יעלה על 25,000 ש"ח חדשים.

פסקי הדין של בית הדין המשמעתי עומדים, ככלל, לעיון הציבור. על פסק דין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הן הנאשם והן הקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.

על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין בית הדין המשמעתי יקיים את דיוניו בפומבי. עם זאת בית הדין המשמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות אם ראה בכך צורך מטעמים שירשמו. כך בין היתר בית הדין רשאי להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות כאשר הדבר נדרש, לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה; כאשר הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. כמו-כן, יכול בית הדין להורות על סגירת הדלתיים בנימוקים נוספים כגון: הגנה על קטין או חסר ישע, הגנה על אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, מניעת פגיעה בסוד מסחרי, בצנעת הפרט, הגנה על המוסר, שמירה על בטחון המדינה וכד'.

יודגש כי כל המפורט לעיל, הינו בבחינת מידע כללי שאינו ממצה את הנושאים המפורטים בו, ואין לראותו בשום צורה כתחליף לעיון עצמאי בהוראות הדין והפסיקה או כתחליף להתייעצות עו"ד או כל בעל מקצוע אחר הרלבנטי לענין הנדון.

ככלל, פסקי הדין של בית הדין המשמעתי מפורסמים בפדאור האתיקה של לשכת עורכי הדין.