כשהטלפון הנייד הופך שחקן מרכזי בתיקים משפטיים

פנינה כהן שנדר, עו"ד מנהלת תחום ערעורים, ייצוג בעבירות מין וצווי פיקוח על עברייני מין, הסנגוריה הציבורית, מחוז ירושלים כותבת על השתלמות הסנגוריה הציבורית בנושא: "ראיות דיגיטליות" בבית ברחוב שופן – בית הלשכה מחוז ירושלים * לצפייה נגישה בצילומים שהביא יוסי זמיר מן המפגש הקישו עליהם פעם ופעמיים.

השתלמות הסנגוריה הציבורית בנושא: "ראיות דיגיטליות"

ביום 06.03.22 נערכה בבית לשכת עורכי הדין שברח' שופן 1, בירושלים, השתלמות בנושא "ראיות דיגיטליות". ההשתלמות כללה שלוש הרצאות. ההרצאה הראשונה ניתנה על ידי עו"ד יגאל בלפור, מנהל תחום בכיר – משפט מינהלי, הסנגוריה הציבורית הארצית בנושא: "חקירה וחיפוש בטלפון סלולארי – היבטים תיאורטיים ומעשיים ". לאחריה ניתנה הרצאה מפי עו"ד צבי קלנג, בנושא "קטלוג וסידור ראיות במגה תיקים ". לבסוף ניתנה הרצאה על ידי עו"ד אביאל קריא, הסנגוריה הציבורית, מחוז ירושלים בנושא: "סדר דיגיטלי במסמכים משפטים".

עו"ד יגאל בלפור, מנהל תחום בכיר – משפט מינהלי, הסנגוריה הציבורית הארצית                                                                                   

 "חקירה וחיפוש בטלפון סלולארי – היבטים תיאורטיים ומעשיים "

בשנים האחרונות אנחנו מתחילים לראות את טלפונים הניידים כשחקן מרכזי בהרבה תיקים. בשנת 2019 בתי המשפט הוציאו יותר מ24 אלף צווי חיפוש, באותה שנה, היו כ-170,000 חקירות גלויות. כשאנחנו מבינים איזה סוג ראיות נמצא בטלפונים, מסיקים שאנחנו כהגנה לא עושים מספיק שימוש בראיות שנמצאות בטלפון. למשל, מיקום וביסוס טענת אליבי, בעבירות מין- ביסוס השאלה אם הייתה הסכמה וכו'.

יש ארבעה שלבים בהליך הפורנזי-

1. תפיסה- המשטרה תופסת את הטלפון (עם או בלי צו);
2. העתקה ufed  לוקחים את הטלפון, שולחים אותו למעבדה שם בעזרת אמצעים טכנולוגיים שונים (בעיקר תוכנות של חברת סליבריט -חברה ישראלית, שמוכרת את המוצרים/תוכנות לגופי אכיפת החוק בכל העולם החל מ-FBI עד משטרת ישראל), הם שואבים את כל המידע מהטלפון. המשטרה מעתיקה את הטלפון, העתק פורנזי ויוצרים קובץ;
3. ניתוח והפקת פלט  לוקחים את הקובץ של השלב השני שנעשה על ידי התוכנה, את הקובץ הזה אי אפשר לפתוח במחשב אישי, צריך לפתוח אותו דרך תוכנה משלימה, התוכנה מאפשרת חיפוש בקובץ והפקת פלט – זה השלב שבו יצמצמו את הפלט, בהתאם להחלטת שופט. למשל, פלט של עד יהיה מצומצם מפלט של נאשם. כשאני מקבל פלט אני לעולם לא אדע אם הפלט צומצם או לא, יראה לי תמיד שיש לי את כל המידע. לכן, הסנגור ירצה לקבל קובץ ufed כדי לוודא שהמשטרה לא צמצמה לנו מידע;
4. פלט pdf  ו-ufed זה הפלט שאנחנו  הסנגורים מקבלים, אך עליהם לבקש את קובץ ufdr – קובץ שמדמה את מה שהחוקר המיומן ראה בשלב השלישי, מדובר בקובץ שהוא טקסטואלי אבל גם חכם.

מעבר לחיפוש הפורנזי, ישנו סוג אחר של חיפוש – חיפוש ידני. למשל, בא המתלונן ומגיש למשטרה את הקובץ של כל ההתכתבויות. ההבדל ביניהם הוא שהחיפוש הפורנזי הוא חיפוש אמין בדרך כלל. יכול להיות, במקרה קצה, שנתונים של מיקום ישתנו, אבל בגדול זה אמור להיות מדויק. דבר שני, אם המשתמש רוצה לזייף נתונים,  חיפוש פורנזי בדרך כלל לא מאפשר את זאת.

מגבלה אחת של חיפוש ידני היא משום שהחיפוש מוגבל – היכולת של חוקר לחפש היא יותר מוגבלת לעומת תוכנה. דבר שני, שחיפוש ידני יכול לזהם מידע.  מגבלה שנייה היא במישור האותנטיות של מידע- למשל אם המשטרה נכנסת לתמונה מסוימת, אחד המאפיינים היא מתי התמונה נפתחה, ברגע שהחוקר פתח את התמונה הוא זיהם את המידע. לכן, גם לפי הנהלים של המשטרה מעדיפים לא לבצע חיפוש ידני מחשש לזיהום ראיות. במעבדה עולים על זיהום זה די בקלות (הכל מוצמד למספר ברזל), אבל בחיפוש ידני לא.

עו"ד בלפור נתן דוגמאות לתיקים בהם נעשה שימוש במידע שהופק מניידים בתיקים בהם ייצגה הסנגוריה, וכן, דיבר על סוגיית החיפוש בהסכמה בנייד, שימוש בכוח לצורך נטילת אמצעי זיהוי לפתיחת המכשיר ויסיון סיסמא, וכן, על אי קבילות הגשת צילומי מסך.

עו"ד צבי קלנג  על "קטלוג וסידור ראיות במגה תיקים"

עו"ד קלנג נעזר בניסיונו בעבודה על תיק ת"פ 71609-01-18 על מנת להסביר ולהדגים את החשיבות הרבה שבקטלוג וסידור ראיות במגה-תיקים. התיק המדובר עסק בענייני הימורים והלבנת הון  ובו כ-11 נאשמים.

איך התיק נראה כשהוא מגיע? כשפותחים את תיקיית חומרי החקירה שהתקבלה מהפרקליטות, בתיקיה במחשב ניתן לראות אייקונים וטבלת אקסל. האייקונים  מייצגים את הפריקה של חומרים חיצוניים וגיליון האקסל כולל את התוצרים שהמשטרה עשתה בחקירה. קובץ האקסל מאוד שימושי- דרכו ניתן להגיע לכל תוצר כי זה כולל קישורים, האקסל גם מייצר את השפה המשותפת, לכל תוצר יש ברקוד שלא בר-שינוי ונוח להשתמש בו. כל שורה באקסל קשורה לברקוד אחד, וגם את זה לא ניתן לשנות. השימוש בשורות יכול לעזור בהתמצאות בתיק.

ברוב המקרים מגיע חומר רב מאוד וקשה להתמצא בתוכו, לכן, ככלל אצבע  מומלץ להתחיל עם ההאזנות סתר שיש בדרך כלל בתיקים מסוג זה. עו"ד קלנג הציג מספר דוגמאות של תעודות חסיון מהתיק המדובר ועמד על המידע עליו אמור הסנגור להתעקש לקבל על מנת לעמוד על המידתיות שבהאזנת הסתר.

עו"ד אביאל קריא, הסנגוריה הציבורית, מחוז ירושלים   

               "סדר דיגיטלי במסמכים משפטים". 

עו"ד אביאל קריא העביר הדרכה שבאה לתת כלים פרקטיים לעבודה במטרה להרחיב את הידע והנגישות לעולם הדיגיטלי, על מנת לייעל את העבודה ולהקפיד להגיש שכר טרחה בכל התיקים.

הנושאים שנדונו:

• חילוץ חומרי חקירה מהפרקליטות;
• המרת קבצים בין פורמטים, איך ממיר קבצים בקלות לPDF?;
• עבודה עם קבצי PDF, מירקור, סימון וכתיבת הערות באופן דיגיטלי, ללא צורך בהדפסה;
• מציאת שכר טרחה אבוד – חיפוש חכם באתר הגשת שכ"ט;
• תיוק מידע דיגיטלי – טבלת אקסל עם קישורים;
• חומרה ותוכנה לאחסון מידע דיגיטלי, עבודה מהמשרד ומהבית;
• שימוש בכלי ה"פייפליין".